"מדברים. גם עם החמאס. לדבר איתם ולנסות גם להקשיב להם" - כך אמר הסופר דוד גרוסמן בראיון עם מודי בר און מתוך המשדר "צוק איתן – היום שאחרי?"
.jpg)
אני מאמינה שאי אפשר לשכנע לשנות עמדות בסוגיה הכל כך רגישה הזו. לצערי, יש צורך לצאת מהקיבעונות. של כולנו. לשנות לגמרי את אופן החשיבה. אנחנו יודעים לעשות את זה מצוין לגבי החשיבה הצבאית, אבל לא מסוגלים להיות יצירתיים לגבי הסכמי אי לוחמה. אנחנו לא מוכנים לקחת סיכונים לגבי הסכמים פוליטיים, בעוד שבהחלט מוכנים להסתכן, כל פעם מחדש, במלחמה (סליחה מבצע) נוספת. גם אני על סף היאוש.
בתחום הצבאי שכולל לא רק את עצם הלחימה הפיזית, אלא גם את מקצועות התמיכה, יש מחשבה יצירתית עצומה. גודל הצבא לעתים מונע את היצירתיות שהיינו רגילים לה מזה שנים, אבל עדיין הצבא הוא אחד המובילים בחשיבה מחוץ לקופסא. ככל שזה אוקסימורון--צבא ויצירתיות. אלא שהמחשבה הזו לא עוברת החוצה, לחשיבה היצירתית בפוליטיקה. אנחנו תקועים.
לצפייה בראיון המלא עם דוד גרוסמן לחצו: http://goo.gl/fOmSPZ
בתחום הצבאי שכולל לא רק את עצם הלחימה הפיזית, אלא גם את מקצועות התמיכה, יש מחשבה יצירתית עצומה. גודל הצבא לעתים מונע את היצירתיות שהיינו רגילים לה מזה שנים, אבל עדיין הצבא הוא אחד המובילים בחשיבה מחוץ לקופסא. ככל שזה אוקסימורון--צבא ויצירתיות. אלא שהמחשבה הזו לא עוברת החוצה, לחשיבה היצירתית בפוליטיקה. אנחנו תקועים.
לצפייה בראיון המלא עם דוד גרוסמן לחצו: http://goo.gl/fOmSPZ
