לרגל צאת ספרה החדש, "למראית אין", הגיעה פרופ' מאירה וייס לתכנית ערב חדש המשודרת בטלוויזיה החינוכית. פרופ' וייס שוחחה עם דן מרגלית על תהליך כתיבת הספר ועל המסר שהוא מנסה להעביר.
"הייתי בראשית לימודי ה-MA שלי לפני כ-40 שנה. התלוויתי לכמה הורים שכולים ממלחמת יום הכיפורים, ועל זוג אחד מהם אני כותבת בספר - קארול וייטי ברקוביץ'. הם היו עולים חדשים מרומניה, שהיו בשוק תרבותי", סיפרה פרופ' וייס. "קארול וייטי הגיעו לארץ עם שני בנים - הבכור התגייס לצבא, השני צעיר יותר ובמלחמה הוא נהרג. למעשה מודיעים להם קודם שהוא נהרג, ורק לאחר שמונה חודשים נערכה הלוויה".קארול היה איש נטול שפה וקשרים, אך לא היה מוכן לקבל את ההודעה על כך שבנו נהרג או נעדר. לכן הוא ניסה להשיג אינפורמציה אודות הדרך שבה הוא נהרג. במהלך השנים הוא קיבל תשובות, בדק אותן ותחקר את השבויים. "אחד התחקורים מובא בספר", ציינה פרופ' וייס. "תוך כדי כל אחד מהתחקירים שעורך קארול, צעדנו עוד צעד בתוך המדבר הזה".
"היה לי קשה להאמין שמה שקארול מוצא הוא אמנם האמת. היה לי קשה מאוד עם ההתנדנדויות והאינפורמציה שלא הייתה שקופה, ואף הייתה שקרית. אני מספרת כאן סיפור שהיה איתי 40 שנה, ואני חושבת שעם חלק גדול מאיתנו יש סיפורים כאלו", טענה מחברת הספר. "הסיפור הזה מדבר על בחורים צעירים שננטשו במדבר, וזו הייתה נטישה מוחלטת על ידי כל המפקדים שלהם, מהבכירים ועד הזוטרים".
אתם מוזמנים לקרוא את הספר "למראית אין" שכתבה מאירה וייס בהוצאת רימונים. ניתן לרכוש את הספר בחנויות פרטיות, באתר אינדי, בצומת ספרים, וכעת ניתן לרכוש אותו גם ברשת סטימצקי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה